יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

מהאמבטיה הראשונה ועד לנסיעה הראשונה ברכב

לא קל להיות הורים בפעם הראשונה. אין חכם כבעל ניסיון. אני זוכרת היטב את הפעם הראשונה שרצינו לעשות אמבטיה לטלי. שעות ארוכות של מחקר וקריאת מאמרים הקדימו את 15 הדקות שארכה האמבטיה הראשונה של הקטנה. מלבד זאת חיפשתי ביסודיות בין חנויות ציוד לתינוק אחר אמבטיה לתינוק, שתבטיח לי כי אני לא יכולה לטעות בה, ושאעשה את האמבטיה לטלי בצורה נכונה. הנסיעה הראשונה שלנו ביחד ברכב לא הייתה שונה.

לא קל להיות הורים בימינו...

אם גם אתן אמהות כמוני, במיוחד אמהות בפעם הראשונה, אתן ודאי יודעות על מה אני מדברת בדיוק. אמנם מאז שילדתי את הילד השני, איתי, אני יודעת הרבה יותר טוב מה לעשות וכיצד לנהוג בכל אחד מהמצבים, אבל בסופו של דבר אני עדיין מקפידה על אותה רמה של רצינות, כאשר אני בוחרת את הציוד לתינוקת. מלבד העובדה שלא כל מה שמתאים לבנות מתאים גם לבנים, צריך להביא בחשבון שיש ציוד לתינוק שמתבלה, וגם כי הקצב בו מפתחות החברות השונות ציוד לתינוקות הוא כל כך מסחרר, שכדאי תמיד לשים אצבע על הדופק, ולבדוק אם ישנם חידושים שכדאי לשים אליהם לב.

למשל, מנשא לתינוק הוא לא "סתם" סל, אלא מוצר שנועד לשמש את היהלום היקר ביותר שיש לנו – הילד שלנו. בחירת מנשא לתינוק היא משימה שצריך להתייחס אליה ברצינות הראויה, ולדרוש כי המנשא יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של ייצור, גימור ומעל לכל בטיחות. רק מוצר כזה ראוי להיות מוצר, אשר אנחנו יכולים לסמוך עליו עם הילדים שלנו. למרבה המזל, נראה כי זה אחד הדברים אשר חברות המייצרות ציוד לתינוק מבינות היטב ואינן מתפשרות עליו.

בחירת הסלקל המתאים היא משימה לא פשוטה


כשחיפשנו סלקל עבור הקטנה שלנו, הופתענו מההיצע הרב של מוצרים שונים ומהתחכום הרב של כל המוצרים המוצעים. מסתבר שלמרות שמו, סלקל הוא הרבה יותר מאשר סל - קל. בסופו של דבר בחרנו סלקל מתאים, ומאז כבר התחלנו לחפש גם עגלה לתינוק אשר תתאים לנו. אם חשבנו שהיו הרבה סוגים של סלקל לבחור מהם, הרי שיש לא פחות סוגים של עגלה לתינוק לבחור מתוכם.

כמו כולנו, גם אתם בוודאי מגלים שעם הזמן ההורים מפתחים חוש ורגישות שונה של זהירות ו"רמת חרדה" בכל מה שנוגע לילד, אולם לעולם – אבל לעולם – הורים לא יזלזלו בבטיחות של הילד. למרבה המזל, החברות המייצרות סלקל מבינות את זה היטב, וגם החברות המייצרות עגלה לתינוק ושאר ציוד לתינוקות.
יש היצע עצום של סלקלים שונים ועגלות לתינוקות. כל אחת מהחברות מנסה להתבלט עם תכונות אחרות וחשובות יותר, מאשר המתחרות, ובעמידה בתקני בטיחות מחמירים יותר ויותר. הרי בסופו של דבר, בואו נודה על האמת, הבטיחות היא אחד הדברים אם לא הדבר הכי חשוב שעומד בראש מעיינינו כאשר אנחנו בוחרים את העגלה או הסלקל קל.

אולם, לא די בתקני הבטיחות, חשוב להקפיד על כך שהמוצר יתאים לגודל ולמשקל של התינוק. כך למשל, סלקל מתאים בדרך כלל לתינוקות מלידתם ועד למשקל של עשרה ק"ג. מעל למשקל הזה, צריך לרכוש כסא בטיחות מיוחד לצורך נסיעות ברכב. במקרים אחרים, ככל שהילד גדול יותר ייתכן כי יהיה צורך להשתמש בבוסטר.

היום עגלה לתינוק היא יצירת פאר הנדסית המסוגלת להתקפל בלחיצת כפתור אחת לכדי מתקן קליל, שאפשר להכניס בקלות אל תא המטען של הרכב. עם הזמן מפתחים חוש לעגלות ורוצים להמשיך ללמוד על העגלות האלה, ממש כאילו היו כלי רכב עבורנו.

הפעם הראשונה שנסענו עם יובלי ברכב


כשאתם הורים בפעם הראשונה, כל דבר שאתם עושים בפעם הראשונה עם התינוק, הכל נראה הרבה יותר מפחיד. זאת לא רק האחריות הגדולה והפחד לפגוע בתינוק שלכם בטעות או לגרום לו לאי נוחות או אי נעימות כלשהי. הדבר נכון לגבי כל דבר: הפעם הראשונה שמחזיקים את התינוק בידיים, הפעם הראשונה ששמים לו טיטולים, ובוודאי שגם בפעם הראשונה שנוסעים עם התינוק ברכב. מבלי לפרט יותר מדי, רק נאמר שנקטנו מאמצים לא מבוטלים כדי לנסוע מרחק קצר של עשרות מטרים.

כמו עם דברים אחרים, אני מניח שהכל מתחיל בכלים המתאימים למשימה. בסופו של דבר נסיעה ברכב היא לא עניין של מה בכך, וגם עבור עצמנו תמיד חשוב לדאוג לשמור על בטיחות בנסיעה. לכן, חשוב להקפיד על ציוד בטיחות מתאים לנסיעה עם תינוק ברכב. כסאות בטיחות לרכב יש לתינוקות וילדים בשלל גילאים – עד לגיל בו הם גדולים דים כדי לנסוע בביטחה עם חגורות הבטיחות של הרכב. מנשאים לתינוקות מאפשרים לכם גם בנוסף לנסיעה הבטוחה גם נשיאה בטוחה של התינוק אתכם לכל מקום שאתם הולכים אליו.

בחירת מנשאים לתינוקות כדאי לעשות תוך היוועצות עם מקצוענים המכירים את כלל הציוד לתינוקות, כדי להבטיח כי אתם רוכשים את הציוד המתאים עבור הגיל והמשקל של הילד שלכם. כסאות בטיחות לרכב בדרך כלל מעוצבים כדי לתת מענה לתינוקות וילדים על פי משקלם וגילם.

ניתן למצוא כסאות בטיחות לרכב בשלל צורות ודגמים, כולל כאלה אשר ניתן להתקין במושב הקדמי, אולם לא תמיד מושבים אלה מתאימים לכל אחד מהילדים. חשוב לא פחות הוא להקפיד לכבות את כריות האוויר במושב שליד הנהג, ככל שאתם מציבים שם מנשאים לתינוקות – אחרת הדבר יכול להיות מאוד מסוכן.

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

בוחרים ציוד לתינוק, גם כשהוא כבר גדול



כאשר מדברים על בחירה של ציוד לתינוק, חשוב מאד לדייק באבחנה. יש לא מעט חנויות אשר מתמחות באופן עקרוני במוצרי תינוקות, המיועדים באמת לילדים עד לגיל שנתיים או לכל היותר גיל שלוש. אף על פי כן, כמעט בכל חנות שמוכרת ציוד לתינוק, תוכלו למצוא גם בוסטרים - למרות שאלו מיעודים כבר לפעוטות וילדים, ולא לתינוקות. הסיבה לכך שתמצאו אותם שם, היא שהם ממלאים את אותה הפונקציה של כסא הבטיחות לתינוק - שמירה על בטחונו.

לבחור בבוסטר הטוב ביותר
כאשר אתם צריכים לבחור בוסטרים, אתם צריכים לבחור, אך ורק בוסטר איכותי שמתאים לקצב ההתפתחות של הילד שלכם. זה חשוב משתי סיבות עיקריות:
1.      משטח ההגבהה חייב להיות בהתאם לגודל של הילד (כלומר אם הילד שלכם בן 7 אבל בממדים של ילד בן 5 תבחרו בוסטר המיועד לילד בן 5), משום שהוא שומר שלא יחליק מתחת לחגורה בעת העצירה הפתאומית.
2.      בוסטרים צריכים להיות נוחים לילדים - כי מראש בנסיעות ארוכות ילדים לא שומרים כל כך על שקט, ורוצים כל הזמן שתבצעו עצירות שונות ברחבי הדרך. צריך להקפיד שהישיבה שלהם תהיה נוחה - עבור הנהיגה הרגועה שלכם שהיא לא  פחות חשובה - בסופו של דבר הנהיגה הרגועה והבטוחה שלכם, היא זו שבכלל תמנע מלכתחילה מצב של תאונת דרכים.

והיכן אפשר לרכוש?
במקרים רבים, הורים שרכשו ציוד לתינוק שלהם בחנות מסוימת, ממשיכים לחפש בוסטרים באותה חנות, שפעמים רבות אכן מציעה אותם למכירה. עם זאת, אני יכול לייעץ לכם באופן אישי, שבבדיקה מהירה שערכתי באינטרנט, מצאתי לא מעט חנויות שמוכרות בוסטרים איכותיים במיוחד, במחירים נוחים ובפריסת תשלומים משתלמת במיוחד - כך שהדבר בהחלט שווה גם בדיקה שלכם.

יום שני, 29 באוגוסט 2011

הממלכה הקסומה

השבועיים האחרונים היו מלחיצים משהו. בהעמסת סוכר קיבלתי תוצאות גבוהות של סוכר, אז שלחו אותי לעשות  GTT, עם חשד לסוכרת הריון. זה היה לא נעים, בלשון המעטה. עבר איזה שבוע בין הבדיקות, ובשבוע הזה לא העזתי לאכול פחמימות, ולא מתוק. לא לחם ולא שוקולד, לא פסטה ולא לא עוגיות, לא בייגלה ולא סוכר בקפה של הבוקר (כן, אני עדיין שותה קפה בבוקר. שוט מי!). 

והיות ובהריון גם ככה בערך שלושת רבעי תפריט ירד לי, ובטח שאני לא רוצה לחשוב על סיר פלסטיק בגלל הבחילות – זה בערך כל מה שנשאר. אז הייתי רעבה, ועצבנית, ואיכשהו היה נראה לי ששום דבר לא עובד כמו שצריך. אודי המתוק נורא ניסה לעזור, והוציא אותי לסרט – וזה היה הסרט הגרוע ביותר שראיתי מימי. פשוט קמנו ויצאנו באמצע, ותאמינו לי שאני לא נוהגת לצאת באמצע מסרטים (משהו בשם אהבה חתונה ונישואין. אל תלכו. כאילו, באמת, אל תלכו). בנוסף, הקניון היה מפוצץ בילדים, אבל לא מהזן החמוד, מהזן המעיק, והיה לי ממש לא כיף.
בגלל שהייתי במצב רוח רע, וגם רעבה רצח, אודי ניסה משהו אחר – והציע שנעשה סיבוב חנות של ציוד לתינוק בקניון. הגענו ממש לפני הסגירה – הסרט התחיל בשבע וחצי ונתנו לו איזהחצי שעה – אז החנות הייתה די ריקה (בני נוער לא נוהגים להסתובב בחנויות כאלה...), ויכולנו להסתובב בנחת. וזה היה כאילו נכנסנו לממלכה הקסומה. עולם קסום ומופלא של עגלות, עריסות, מושבים מרופדים לרכב וצעצועי פרווה רכים-רכים... ישר נרגעתי והתחלתי לחייך והסתובבתי שם כמו ילדה בחנות ממתקים. לא קנינו שום דבר – עוד מוקדם מדי, ואודי קצת מאמין באמונות תפלות בקטע הזה. אבל היה נחמד להסתכל.
למחרת הוא שלח לי את הקטע הזה וצחקקתי כמו פסיכית. אישה פסיכית בהריון.


אתמול קיבלתי את התוצאות של ה-GTT. הכל בסדר J

יום חמישי, 28 ביולי 2011

ואם כבר...

לא יכולתי שלא להיזכר בקטע האלמותי הזה של סטואי - תוך כדי שאני נוברת ומחפשת מחירים של כסא בטיחות לרכב:



אין בעד מה :)

שבוע 17

עד עכשיו ההריון הזה הרגיש לי קצת לא אמיתי. קצת בחילות, קצת מצבי רוח, תפריט בררני משהו (לא שלפני זה הייתי אכלנית גדולה - רק פינטזתי על כסא בטיחות לרכב או על אמבטיה לתינוק החמוד שלי), וכל השאר - כרגיל. אבל אתמול, בסקירה, ראינו אותה בפעם הראשונה. כן, זו בת. גם אני חשבתי שהדבר האדיר שמזדקר לו שם בצד אומר שזה בן ממוזל במיוחד (כמו אבא...) – אבל לא. זו רק הרגל שלה. שלה. של העוברית. יש – תהיה - לנו בת.
התגובות של אודי היו מעורבות. הוא נגרר לכל הנושא הזה של ההריון די בשוויון נפש, וזה אני שרמזתי במשך חודשים, בעדינות הולכת ופוחתת, שהגיע הזמן, עד שבסוף הוא נשבר ואמר יאללה. אבל כשאמרתי לו שאני בהריון – נכנסנו ממש מהר, בערך חודשיים אחרי שהתחלנו לנסות – הוא פשוט ישב ובכה כמו ילד קטן, ומאז הוא מגונן עלי כאילו אני חולה במחלה סופנית. בשבועות האחרונים הוא מכין אוכל, מנקה את הבית, סוחב לי את התיק ואוסר עלי להתאמץ. בתנאים רגילים הייתי מתקוממת נגד זה (יותר מתוך אשמה, ופחות מזה שלא נעים לי), אבל עכשיו אני נותנת לו. נראה לי שזאת הדרך שלו להרגיש שהוא חלק מזה.
גם בסביבה נראים שכולם להוטים לעזור. לפני כמה ימים ההורים שלו הגיעו לבקר, כשהם סוחבים איתם שלוש שקיות ענקיות מלאות בגדי תינוקות. מה זה, אני שואלת. אה, זה היה של מיקה (האחיינית שלו המהממת) וכבר גדול עליה, עונה אבא שלו. אבל למה אתם מביאים לי את זה עכשיו? אני שואלת. כדי שתתכונני, עונה אמא שלו, ברצינות גמורה. ומה עם איזו סלקל? אני שואלת, ופני שניהם מתכרכמות במהירות. לא ידענו שאת רוצה, הם מגמגמים. נביא לך, בטח, אין בעיה. כמובן שבשלב הזה אודי נחלץ לעזרתי והסביר להם שאני צוחקת. אלוהים אדירים, עשר שנים אני מסתובבת בבית שלהם, שלוש שנים אני נשואה לבן שלהם ויש לנו אותו שם משפחה, ועכשיו זה כבר בטוח להגיד שהם כנראה לעולם לא יבינו את חוש ההומור שלי.
אודי מבין את חוש ההומור שלי. הוא מהמם.
מה שכן, בררתי קצת עם חברות והם אמרו לי שאני צריכה להגיד תודה. ציוד לתינוקות עולה הון, ואם אין לי כוונה לרהט את כל החדר קומפלט חדש מהאריזה (אין לי) – שאני אגיד יפה תודה על כל מוצר יד שנייה שאני מקבלת. רובם עולים הון תועפות ומחזיקים מעמד הרבה שנים. אז למחרת התקשרתי אליהם ואמרתי יפה תודה. עכשיו אני רק צריכה מקום לאחסן שלושה שקיות ענק של בגדי תינוקות בדירת שני חדרים שבקושי מקום לפינת עבודה יש בה. באמת שהגיע הזמן להתחיל לחפש דירה חדשה.


אה, כמעט שכחתי. זאת עוברית, תכירו: