עד עכשיו ההריון הזה הרגיש לי קצת לא אמיתי. קצת בחילות, קצת מצבי רוח, תפריט בררני משהו (לא שלפני זה הייתי אכלנית גדולה - רק פינטזתי על כסא בטיחות לרכב או על אמבטיה לתינוק החמוד שלי), וכל השאר - כרגיל. אבל אתמול, בסקירה, ראינו אותה בפעם הראשונה. כן, זו בת. גם אני חשבתי שהדבר האדיר שמזדקר לו שם בצד אומר שזה בן ממוזל במיוחד (כמו אבא...) – אבל לא. זו רק הרגל שלה. שלה. של העוברית. יש – תהיה - לנו בת.
התגובות של אודי היו מעורבות. הוא נגרר לכל הנושא הזה של ההריון די בשוויון נפש, וזה אני שרמזתי במשך חודשים, בעדינות הולכת ופוחתת, שהגיע הזמן, עד שבסוף הוא נשבר ואמר יאללה. אבל כשאמרתי לו שאני בהריון – נכנסנו ממש מהר, בערך חודשיים אחרי שהתחלנו לנסות – הוא פשוט ישב ובכה כמו ילד קטן, ומאז הוא מגונן עלי כאילו אני חולה במחלה סופנית. בשבועות האחרונים הוא מכין אוכל, מנקה את הבית, סוחב לי את התיק ואוסר עלי להתאמץ. בתנאים רגילים הייתי מתקוממת נגד זה (יותר מתוך אשמה, ופחות מזה שלא נעים לי), אבל עכשיו אני נותנת לו. נראה לי שזאת הדרך שלו להרגיש שהוא חלק מזה.
גם בסביבה נראים שכולם להוטים לעזור. לפני כמה ימים ההורים שלו הגיעו לבקר, כשהם סוחבים איתם שלוש שקיות ענקיות מלאות בגדי תינוקות. מה זה, אני שואלת. אה, זה היה של מיקה (האחיינית שלו המהממת) וכבר גדול עליה, עונה אבא שלו. אבל למה אתם מביאים לי את זה עכשיו? אני שואלת. כדי שתתכונני, עונה אמא שלו, ברצינות גמורה. ומה עם איזו סלקל? אני שואלת, ופני שניהם מתכרכמות במהירות. לא ידענו שאת רוצה, הם מגמגמים. נביא לך, בטח, אין בעיה. כמובן שבשלב הזה אודי נחלץ לעזרתי והסביר להם שאני צוחקת. אלוהים אדירים, עשר שנים אני מסתובבת בבית שלהם, שלוש שנים אני נשואה לבן שלהם ויש לנו אותו שם משפחה, ועכשיו זה כבר בטוח להגיד שהם כנראה לעולם לא יבינו את חוש ההומור שלי.
אודי מבין את חוש ההומור שלי. הוא מהמם.
מה שכן, בררתי קצת עם חברות והם אמרו לי שאני צריכה להגיד תודה. ציוד לתינוקות עולה הון, ואם אין לי כוונה לרהט את כל החדר קומפלט חדש מהאריזה (אין לי) – שאני אגיד יפה תודה על כל מוצר יד שנייה שאני מקבלת. רובם עולים הון תועפות ומחזיקים מעמד הרבה שנים. אז למחרת התקשרתי אליהם ואמרתי יפה תודה. עכשיו אני רק צריכה מקום לאחסן שלושה שקיות ענק של בגדי תינוקות בדירת שני חדרים שבקושי מקום לפינת עבודה יש בה. באמת שהגיע הזמן להתחיל לחפש דירה חדשה.
אה, כמעט שכחתי. זאת עוברית, תכירו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה